הסביבה החופית בישראל
הצלת חוף אפולוניה בהרצליה
עו"ד שירה בן אשר
הסביבה החופית בישראל מהווה משאב נדיר ההולך ומתמעט, בחלק מהמקרים עקב בניה מאסיבית בחוף בניגוד לתוכניות החלות על הקרקע, או עקב הליך תכנוני לקוי, מבלי לבחון פתרונות חלופיים ומבלי לאכוף את החוק כנדרש.
כך היה במופע גמר כוכב נולד 5, שהתקיים על מבנים שהוקמו במיוחד לצורך המופע, בסמיכות רבה לקו המים וזאת בניגוד לתוכניות ולחוק. המבנים כללו במות, חדרי הלבשה, וכן מבנים נוספים שהוקמו באמצעות כלי עבודה כבדים אשר נכנסו למי הכנרת, וביצעו בה עבודת עפר משמעותיות ללא היתר ותוך פגיעה קשה בחוף.
וכך בימים אלו, בהם החליטה הועדה המקומית בהרצליה להתיר בניית קיר העשוי מאבנים וסלעים בחוף אפולוניה, אשר יהרוס את החוף כליל וזאת בניגוד לתוכניות החלות על הקרקע ולהליך התכנוני הקבוע בחוק.
חוף אפולוניה הינו חלק מאזור אפולוניה המצוי בתחומה של עיריית הרצליה, והכולל את המבצר הצלבני המצוי על המצוק ואת החוף שמתחתיו, המהווה פנינת חוף ייחודית ומוקד תיירותי וצילומי רב, בשל אבני הכורכר ושרידי המבנים העתיקים המצויים בו.
עם בניית המרינה בהרצליה ושוברי הגלים שמצפון לה, השתבשו התהליכים הטבעיים במקום ונחסמה הזרימה של החול אל החוף.
עקב האמור צומצם רוחבו של החוף וזרימת הגלים החזקה החמירה את אי היציבות הטבעית של המצוק ויסודותיו.
לפיכך, על מנת למנוע את התדרדרות המצוק החליטה הועדה המקומית לאשר בניית קיר מאבנים וסלעים בחוף וסלילת דרך גישה זמנית אל החוף, העוברת דרך וואדי שהשאיר מפעל תע"ש- נוף ים, שתוצאתו הריסת החוף.
הירוקים מתנגדים בתוקף להחלטת הועדה, לטענתם, הקיר ימנע את הגישה לחוף ויהרסהו על שרידיו כליל, בנוסף סלילת הדרך אל חלקו הצפוני של החוף דרך הוואדי, תזהם את הים קשות הואיל והוואדי הוא אחד מהנקודות המזוהמות בישראל, אליו הוזרמו במשך השנים שפכים רעילים, ועל גדותיו פסולת רבה שהרכבה לא ידוע. אין ספק כי חפירה בוואדי מחייבת טיפול בחומרים מסוכנים והעברתו לאתרי הטמנה מתאימים. ובכל מקרה, גם אם תהיה גישה דרך ואדי תע"ש לחלק הצפוני של החוף הרי שלחלקו הדרומי הגישה תהיה קשה ותחייב יבוש הים וסלילת דרך מעל עתיקות.
הצעת הירוקים היא לקדם תוכנית טיפול רב שנתית קבועה לכל חופי הרצליה שתכלול העברת חול בדרך מלאכותית אל החופים שנפגעו מבניית המרינה ורוחבם הצטמק מאוד.
חוק התכנון והבניה קובע, כי כל פעולה לרבות פעולה בתחום הסביבה החופית מחייבת היתר של הרשות המקומית, בהתאם לתוכניות החלות על השטח.
התוכניות התכנונויות, בנויות בצורה היררכית, כך שבעוד שתוכנית מתאר ארצית קובעת עקרונות שימוש וייעוד כללי של הקרקע, תוכנית מתאר מקומית ותוכנית מפורטת, הכפופות לה, מיישמות את ההוראותיה של התוכנית הארצית.
כאשר מתגלית סתירה בין התוכניות, הוראות תוכנית מתאר ארצית גוברות על הוראות התוכנית המקומית.
היתר הבנייה הוא שלב האחרון בהייררכיה, המבקש להוציא מן הכוח אל הפועל את התכנון המקומי. הרשות המוסמכת רשאית לאשר מתן היתר בניה רק אם העבודה או השימוש שבגינם הוא מתבקש מתאימים לתכנית ולדיני התכנון החלים על הקרקע.
במקרה דנן, חלה תוכנית מתאר ארצית 13 שמטרתה להסדיר את התכנון הנוגע לחופי הים במדינת ישראל באופן שיבטיח את השמירה על המשאבים הטבעיים שלאורכם ואת ייעודם לשמש את כלל האוכלוסיה במדינה, תוך כדי איזון עם הצרכים המחייבים את פיתוח החוף וניצולו. התוכנית קובעת את השימושים המותרים ואוסרת על בניה בתחום 100 מטר מקו פני המים. התוכנית קובעת כי תוכניות אחרות הינן כפופות להוראותיה.
בנוסף חוק שמירת הסביבה החופית, שחוקק במטרה להגן על הסביבה החופית, לשקמה ולשמרה כמשאב בעל ערכים ייחודיים וכן למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה בה, קובע כי פעולה של אדם הגורמת לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית או בשימוש של הסביבה החופית, הינה פגיעה בסביבה החופית.
החלטת הועדה המקומית הרצליה להתיר את בניית הקיר בחוף אפולוניה התקבלה על סמך תוכנית מתארית 253א למרחב תכנון עיריית הרצליה, אשר לא הותאמה לתכנית מתאר ארצית 13 ואשר אינה תוכנית מפורטת, הקובעת בסעיפיה הוראות כלשהן בדבר סמכות הועדה להתיר את עבודות הבניה בחוף.
ההחלטה לבניית הקיר הינה למעשה יצירת מבנה חדש ולא ארעי, המשנה את אופי החוף באופן קבוע, ללא יכולת אמיתית להשיב את המצב לקדמותו במקרה שפעולות אלו לא יסיגו את המטרה המהווה פגיעה דרסטית בסביבה החופית.
חיזוק המצוק החופי הינו חשוב וחיוני, אך הועדה המקומית אינה יכולה לעקוף את הליכי התכנון, תוך ניסיון להציל רעה ברעה.
על רשויות השלטון המופקדות על הסביבה החופית, למלא תפקידם כנאמני הציבור במסירות ובאחריות, עליהן להפעיל את סמכותן בהתאם לקבוע בחוק, לפקח לקיים והליך תכנוני מלא הכולל פרסום החלטותיה ומתן אפשרות להתנגד להן, תוך בחירת האמצעי הסביר ביותר, שפגיעתו בחוף פחותה ותוך שמירת האיטנרסים של הציבור בחוף.
?
? הכתבה מהווה מידע כללי בלבד, ואין בה כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. הכותבת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים.
? הכותבת הינה עורכת דין ומגשרת, העוסקת בתחום האזרחי- מסחרי, איכות סביבה, נדל"ן ודיני המשפחה.
? לתגובות / יצירת קשר עם הכותב ניתן לפנות במייל svivalaw@walla.co.il
הצלת חוף אפולוניה בהרצליה
עו"ד שירה בן אשר
הסביבה החופית בישראל מהווה משאב נדיר ההולך ומתמעט, בחלק מהמקרים עקב בניה מאסיבית בחוף בניגוד לתוכניות החלות על הקרקע, או עקב הליך תכנוני לקוי, מבלי לבחון פתרונות חלופיים ומבלי לאכוף את החוק כנדרש.
כך היה במופע גמר כוכב נולד 5, שהתקיים על מבנים שהוקמו במיוחד לצורך המופע, בסמיכות רבה לקו המים וזאת בניגוד לתוכניות ולחוק. המבנים כללו במות, חדרי הלבשה, וכן מבנים נוספים שהוקמו באמצעות כלי עבודה כבדים אשר נכנסו למי הכנרת, וביצעו בה עבודת עפר משמעותיות ללא היתר ותוך פגיעה קשה בחוף.
וכך בימים אלו, בהם החליטה הועדה המקומית בהרצליה להתיר בניית קיר העשוי מאבנים וסלעים בחוף אפולוניה, אשר יהרוס את החוף כליל וזאת בניגוד לתוכניות החלות על הקרקע ולהליך התכנוני הקבוע בחוק.
חוף אפולוניה הינו חלק מאזור אפולוניה המצוי בתחומה של עיריית הרצליה, והכולל את המבצר הצלבני המצוי על המצוק ואת החוף שמתחתיו, המהווה פנינת חוף ייחודית ומוקד תיירותי וצילומי רב, בשל אבני הכורכר ושרידי המבנים העתיקים המצויים בו.
עם בניית המרינה בהרצליה ושוברי הגלים שמצפון לה, השתבשו התהליכים הטבעיים במקום ונחסמה הזרימה של החול אל החוף.
עקב האמור צומצם רוחבו של החוף וזרימת הגלים החזקה החמירה את אי היציבות הטבעית של המצוק ויסודותיו.
לפיכך, על מנת למנוע את התדרדרות המצוק החליטה הועדה המקומית לאשר בניית קיר מאבנים וסלעים בחוף וסלילת דרך גישה זמנית אל החוף, העוברת דרך וואדי שהשאיר מפעל תע"ש- נוף ים, שתוצאתו הריסת החוף.
הירוקים מתנגדים בתוקף להחלטת הועדה, לטענתם, הקיר ימנע את הגישה לחוף ויהרסהו על שרידיו כליל, בנוסף סלילת הדרך אל חלקו הצפוני של החוף דרך הוואדי, תזהם את הים קשות הואיל והוואדי הוא אחד מהנקודות המזוהמות בישראל, אליו הוזרמו במשך השנים שפכים רעילים, ועל גדותיו פסולת רבה שהרכבה לא ידוע. אין ספק כי חפירה בוואדי מחייבת טיפול בחומרים מסוכנים והעברתו לאתרי הטמנה מתאימים. ובכל מקרה, גם אם תהיה גישה דרך ואדי תע"ש לחלק הצפוני של החוף הרי שלחלקו הדרומי הגישה תהיה קשה ותחייב יבוש הים וסלילת דרך מעל עתיקות.
הצעת הירוקים היא לקדם תוכנית טיפול רב שנתית קבועה לכל חופי הרצליה שתכלול העברת חול בדרך מלאכותית אל החופים שנפגעו מבניית המרינה ורוחבם הצטמק מאוד.
חוק התכנון והבניה קובע, כי כל פעולה לרבות פעולה בתחום הסביבה החופית מחייבת היתר של הרשות המקומית, בהתאם לתוכניות החלות על השטח.
התוכניות התכנונויות, בנויות בצורה היררכית, כך שבעוד שתוכנית מתאר ארצית קובעת עקרונות שימוש וייעוד כללי של הקרקע, תוכנית מתאר מקומית ותוכנית מפורטת, הכפופות לה, מיישמות את ההוראותיה של התוכנית הארצית.
כאשר מתגלית סתירה בין התוכניות, הוראות תוכנית מתאר ארצית גוברות על הוראות התוכנית המקומית.
היתר הבנייה הוא שלב האחרון בהייררכיה, המבקש להוציא מן הכוח אל הפועל את התכנון המקומי. הרשות המוסמכת רשאית לאשר מתן היתר בניה רק אם העבודה או השימוש שבגינם הוא מתבקש מתאימים לתכנית ולדיני התכנון החלים על הקרקע.
במקרה דנן, חלה תוכנית מתאר ארצית 13 שמטרתה להסדיר את התכנון הנוגע לחופי הים במדינת ישראל באופן שיבטיח את השמירה על המשאבים הטבעיים שלאורכם ואת ייעודם לשמש את כלל האוכלוסיה במדינה, תוך כדי איזון עם הצרכים המחייבים את פיתוח החוף וניצולו. התוכנית קובעת את השימושים המותרים ואוסרת על בניה בתחום 100 מטר מקו פני המים. התוכנית קובעת כי תוכניות אחרות הינן כפופות להוראותיה.
בנוסף חוק שמירת הסביבה החופית, שחוקק במטרה להגן על הסביבה החופית, לשקמה ולשמרה כמשאב בעל ערכים ייחודיים וכן למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה בה, קובע כי פעולה של אדם הגורמת לשינוי ניכר במהלך ההתפתחות הטבעית או בשימוש של הסביבה החופית, הינה פגיעה בסביבה החופית.
החלטת הועדה המקומית הרצליה להתיר את בניית הקיר בחוף אפולוניה התקבלה על סמך תוכנית מתארית 253א למרחב תכנון עיריית הרצליה, אשר לא הותאמה לתכנית מתאר ארצית 13 ואשר אינה תוכנית מפורטת, הקובעת בסעיפיה הוראות כלשהן בדבר סמכות הועדה להתיר את עבודות הבניה בחוף.
ההחלטה לבניית הקיר הינה למעשה יצירת מבנה חדש ולא ארעי, המשנה את אופי החוף באופן קבוע, ללא יכולת אמיתית להשיב את המצב לקדמותו במקרה שפעולות אלו לא יסיגו את המטרה המהווה פגיעה דרסטית בסביבה החופית.
חיזוק המצוק החופי הינו חשוב וחיוני, אך הועדה המקומית אינה יכולה לעקוף את הליכי התכנון, תוך ניסיון להציל רעה ברעה.
על רשויות השלטון המופקדות על הסביבה החופית, למלא תפקידם כנאמני הציבור במסירות ובאחריות, עליהן להפעיל את סמכותן בהתאם לקבוע בחוק, לפקח לקיים והליך תכנוני מלא הכולל פרסום החלטותיה ומתן אפשרות להתנגד להן, תוך בחירת האמצעי הסביר ביותר, שפגיעתו בחוף פחותה ותוך שמירת האיטנרסים של הציבור בחוף.
?
? הכתבה מהווה מידע כללי בלבד, ואין בה כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. הכותבת אינה נושאת באחריות כשלהי כלפי הקוראים.
? הכותבת הינה עורכת דין ומגשרת, העוסקת בתחום האזרחי- מסחרי, איכות סביבה, נדל"ן ודיני המשפחה.
? לתגובות / יצירת קשר עם הכותב ניתן לפנות במייל svivalaw@walla.co.il
